"עד גיל 20 לא הכרתי כמעט מצבים של מתח או חרדות. ואז, בעקבות אירוע מלחיץ שעברתי, שבסך הכל לא היה אירוע מסוכן, התחלתי לחוות מצבים של סטרס. בהתחלה זה הפריע לי בלימודים באוניברסיטה. הייתי נכנסת למתח ואפילו חרדה באמצע בחינה. ולא מצליחה לחשוב בצורה טובה, או להיזכר בחומר. אח"כ זה התחיל להפריע לי לתפקד גם בעבודה ובחיי היום יום".

הילה, יועצת שיווק מפתח תקווה, מספרת על המקום המרכזי שמתח וחרדות תפסו בחייה. "דברים קטנים – כמו משימות לא מאוד מסובכות בעבודה, שהייתי צריכה לעשות או אפילו מריבות קטנות – היו גורמים לי למתח. וזה גרם לי לפעמים לתפקד פחות טוב ולפעמים אפילו לא להצליח לתפקד בכלל במשך יום או יותר. ניסיתי טיפול פסיכולוגי, אבל זה דרש ממני לעשות הרבה עבודה עם עצמי, ולקח ממני הרבה אנרגיה נפשית, ובסוף ויתרתי. עכשיו, בגלל הלחץ הגדול של הקורונה, החלטתי שדי, שאני חייבת לטפל בזה. בת דודה שלי, שגרה בלוס אנג'לס, סיפרה לי על שיטה שנקראת HeartMath, שבארה"ב היא מאוד ידועה. וחיפשתי לראות האם היא נמצאת גם בארץ". 

מכון המחקר HeartMath פועל בקליפורניה מאז שנות ה-90. חוקרים מתחום הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה מהמכון, פיתחו שיטה להפחתת סטרס. ומטפלים שעברו הכשרה מטפלים בעזרת השיטה במאות אלפי מטופלים בארה"ב, גרמניה, הולנד, ובמדינות רבות נוספות באירופה ובמזרח הרחוק. בתי חולים ומרכזים רפואיים מובילים בארה"ב, כדוגמאת מאיו קליניק (Mayo clinic) וקייזר, הכניסו את הטיפול בשיטה למסגרת הטיפולים שהם מספקים למטופלים. וחברות ענק כדוגמאת מייקרוסופט, ג'נרל אלקטריק, סיסקו, SAP ועוד, מספקות לעובדי הדרג הבכיר שלהם, סדנאות אימון מרוכזות להפחתת סטרס.

באתר האינטרנט של המכון מוצגים מחקרים רבים, שנערכו באוניברסיטת סטנפורד, באוניברסיטת סן דייגו שבקליפורניה, ובאוניברסיטאות נוספות בארה"ב ובאירופה. המחקרים מצאו כי הטיפול בשיטה יעיל להפחתת מתח, חרדה, משפר את תהליך קבלת ההחלטות, התמודדות עם משברים, מקצר זמני תגובה למצבים מאתגרים ועוד.

בישראל השיטה הוכנסה לשימוש בתקופה האחרונה. אייזיק כהן, הבעלים של מרכז  אינטואיטיב לטיפול בסטרס, מטפל מוסמך בטכניקת HeartMath, מסביר. "העיקרון שעומד מאחורי השיטה הוא פשוט. חוויות לא נעימות או מחשבות שמטרידות אותנו, גורמות לגוף להפריש הורמונים שגורמים לסטרס. הלב מתחיל לפעול בקצב שאנחנו קוראים לו קצב לא קוהרנטי. קצב לא עקבי, לא אחיד. בבדיקות א.ק.ג במקום לראות קצב לב אחיד – גלים שעולים ויורדים בצורה נקיה – רואים פתאום גלים עם הרבה "שפיצים". הרבה עליות וירידות קטנות לאורך כל גל. זה נחשב לקצב לא קוהרנטי.

כשהלב פועל בקצב כזה, הוא מאותת למוח שאנחנו נמצאים במצוקה. הלב גורם למוח להיכנס למצב שמוגדר כמצב הישרדות. ממש כך, הישרדות! במצב הזה, כל מה שמעניין את הגוף זה איך הוא יכול להציל את עצמו במיידי. הדגש הוא על היכולות הפיזיות שלנו ולא המחשבתיות. הגוף עסוק בנושאים כמו האם הוא צריך לברוח, או להילחם פיזית. במצב כזה, המרכז במוח שאחראי על חשיבה מעמיקה, מושבת. אנחנו לא יכולים לחשוב לעומק, להתמודד עם אתגרים מחשבתיים, להתמודד טוב עם מצבים".

כהן מדגיש, כי "מנגנון ההישרדות נועד לאפשר לגוף להציל את עצמו, כשאנחנו נמצאים תחת איום משמעותי. מלחמה, תאונה, תקיפה. חשוב להבין, שאצל רבים מאיתנו, אצל הרבה מאוד אנשים, אפילו חוויה לא נעימה כמו ויכוח עם נציג שירות של הוט. או החשש שאנחנו מרגישים לפני שניגשים לבחינה, יכולים להכניס אותנו למצב כזה של סטרס. הלב דופק מהר ובצורה לא קוהרנטית. והמוח נמצא במצב של מתח כאילו שאנחנו עומדים כרגע ממש מול מישהו שרוצה לפגוע בנו פיזית.

לגוף לא משנה בגלל מה הוא נכנס לסטרס. האם זה בגלל תאונה או בגלל שאני צריך לדבר מחר עם הבוס שלי ואני חושש. בשביל הגוף, סטרס הוא סטרס. וכשהגוף נכנס לסטרס, אז הלב מאותת למוח שהוא לא יכול להפעיל את אותו אזור במוח שנחשב למרכז החושב. ואז קשה לנו לחשוב בצורה בהירה, לתפקד, לקבל החלטות ולהתמודד עם מצבים, אפילו מצבים יחסית פשוטים, בצורה יעילה. ולעתים הם גם לא מסוגלים להתמודד כלל".

נתון מעניין שפורסם לאחרונה בתקשורת האמריקאית, מציין, כי בתקופה האחרונה, בעקבות ההפגנות האלימות בארה"ב והמאבק במגפת הקורונה, מחלקות משטרה, בתי ספר לשוטרים, ובתי חולים – וכל אותם ארגונים שעוסקים בפעילות שמלווה במתח גבוה – נעזרים אף הם בטכניקת Heart Math כדי להוריד את רמות המתח של העובדים.

הילה, שטופלה באמצעות טכניקת HeartMath במשך 9 שבועות מעידה כי "מה שמאוד עזר לי, זאת העובדה שמדובר בתרגול פשוט. 5 דקות, 2-3 פעמים ביום, במשך בערך 9 שבועות. וזה לימד את הגוף שלי לפתח חוסן רגשי, שעוזר לי לא להיכנס למצב של סטרס. ואם כבר נכנסתי לסטרס, עכשיו אני יודעת איך לצאת מזה בתוך באמת כמה דקות".